1
ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה עורף הוא. כתב הרמב"ן כפשוטו שילך בקרבם בעבור שהם קשה עורף כי אחר שנתרצה להם הקב"ה יהי' השם טוב לקשה עורפם יותר מהמלאך שמבקש להגדיל טובם יותר כי הם עמו ונחלתו וכאשר הי' בשעת הכעס נוח להם שישלח מלאך בפניהם בעבור שהם קשה עורף כאשר אמר פן אכלך בדרך כן בעת רצון טוב להם בשכינה בעבור שהם עם קשה עורף שיותר יחנן וירחם על עבדיו. וי"מ אדרבה מאותו טעם שאמרת לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה אדרבה משום זה אנו צריכים שתעלה בקרבנו שאנחנו קשה עורף ואתה רחום וחנון ומוחל לנו מה שאין כח בשלוחך למחול. וי"מ כי עם קשה עורף הוא ואינם חסים על חייהם ופושטים צוארם לסבול מצותיך בעבור כבודך על כן ראוי לך לסלוח:
2
וסלחת לעונינו ולחטאתינו. ולא אמר לפשעינו כתב הרמב"ן כי לא יתכן לסלוח לפשעים שהם מרדים רק ישא אותם ולא יכלם בהם: